<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן ק"א</h1>
<h2>דף לא.</h2>
צריך אדם לזהר עצמו מעון ולבו מהרהור רע קדם שיתפלל ותהא נשמעת תפלתו, כדגרסינן בואלה שמות רבה (כב, ג) צריך אדם לטהר לבו קדם שיתפלל. וכן אמר איוב, על לא חמס בכפי ותפלתי זכה (איוב טז, יז). אמר רבי יהושע הכהן בר נחמיה וכי יש תפלה עכורה, אלא כל שידיו מלוכלכות בגזל והוא קורא להקדוש ברוך הוא, אינו עונה אותו. למה, שתפלתו בעברה, שנאמר ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו' (בראשית ו, יג). אבל באיוב שלא היה בעמלו גזל היתה תפלתו זכה. לכך הוא אומר, ותפלתי זכה, לפי שאין עול בכפי לפיכך תפלתי זכה. אמר רבי חמא בר חנינא מנין שכל מי שהגזל בידו שתפלתו עכורה, שנאמר ובפרשכם כפיכם אעלים עיני וגו' (ישעיה א, טו). ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל שתפלתו זכה, שנאמר מי יעלה בהר ה' וגו' נקי כפים ובר לבב וגו' (תהלים כד, ג—ד), מה כתיב אחריו: ישא ברכה מאת ה' וגו' (שם שם, ה). וכתיב זה דור דרשיו (שם שם, ו). תפלה לדוד שמעה ה' צדק וגו' (תהלים יז, א), זהו שאמר הכתוב, זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו (משלי טו, ח). שלש תפלות הן: של משה, של דוד ושל משיח. במשה כתיב תפלה למשה (שם צ, א). בדוד כתיב [תפלה לדוד]. שמעה ה' צדק וגו' מלפניך משפטי יצא וגו' בחנת לבי (שם יז, א—ג). זהו שאמר הכתוב ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו (מלכים-א ח, כח). אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הנח את הכל ופנה לתפלתי ולתחנתי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: למה, לפי שאני מעשה ידיך. ואם אני מתפלל לפניך מעט יהיה בעיניך הרבה, כמו שכתוב ופניתי אליכם והפריתי אתכם וגו' (ויקרא כו, ט), הדא הוא דכתיב ופנית אל תפלת עבדך.
וגרסינן נמי התם (שמו"ר כא, ד), שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו (תהלים סה, ג), אמר רבי יהודה בר שלום בשם רבי אליעזר: בפני מלך בשר ודם, אם בן עני צריך לומר דבר בפניו אינו שומע ממנו, ואם בן עשיר הוא, מיד שומע ממנו ומסלקו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן הכל שוין בתפלתם לפניו, האנשים והנשים, העניים והעשירים, שהרי משה, רבן של כל הנביאים, כתוב בו תפלה, דכתיב תפלה למשה איש האלהים (תהלים צ, א), ובעני כתיב תפלה לעני כי יעטף (שם קב, א), זו תפלה וזו תפלה, להודיעך, שהכל שוין לפניו בתפלתם. ואם נתן צדקה קודם התפלה יותר היא נרצית, כדגרסינן בפרקא קמא דבתרא (י, א), רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. אמר: אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז, טו). ואם הקדימה בתשובה יותר היא מקבלת ומבטלת את הגזרה, כדגרסינן בפסיקתא (דר"כ פ"ל קצא.), רבי יודן בשם רבי אלעזר אומר שלשה דברים הם מבטלים את הגזרה: התפלה והצדקה והתשובה. ושלשתן בפסוק אחד, שנאמר ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו (דברי הימים-ב ז, יד), זו תפלה. ויבקשו פני (שם), זו צדקה, שנאמר אני בצדק אחזה פניך. וישבו מדרכיהם הרעים (שם), זו תשובה. מה כתיב תמן, ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם (שם).
<h2>דף לב:</h2>
ואף על פי שבעונותינו ננעלו שערי תפלה, שערי דמעה לא ננעלו כשבוכה עם תפלתו כששרוי בצרה, כדגרסינן פרק אין עומדין, ואמר רבי אלעזר משחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי (איכה ג, ח), ואף על פי שננעלו שערי תפלה, שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי וגו' (תהלים לט, יג). ועוד גרסינן בפרק תעניות אלו (תענית כה, ב), תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר שגזר וכו', געו בבכיה וירדו גשמים וכו', כדאיתא למטה בנר חמשי כלל א חלק ג, פרק ג בדברי הצומות (סי' רפז, ה).
